פציעות ריקוד: הפציעות השכיחות, גורמי הסיכון וטיפול

 

הריקוד הינו פעולה ייחודית המשלבת אומנות יחד עם פעילות אתלטית עצימה. הריקוד מורכב מקשת של תנועות הדורשות טווח תנועה קיצוני של המפרקים, כוח דינאמי וסטאטי, יציבות שרירי ליבה, ושיווי משקל.

הריקוד המודרני הפך להיות פופולארי מאד בשנים האחרונות ברחבי העולם.

 

רקדנים, כמו אתלטים אחרים, מתמודדים עם פציעות שריר ושלד. על פי מחקרים קרוב ל 80% מהרקדנים יחוו פציעה אחת לפחות במהלך שנה של ריקוד מקצועי. רובן המכריע של פציעות אלו יוביל גם לתקופות לא קצרות של היעדרות מאימונים והופעות.

בכדי לטפל באופן הטוב ביותר ברקדן פצוע ולהאיץ את חזרתו לריקוד, ובכדי למנוע פציעות ריקוד, עלינו להכיר את הפציעות השכיחות, עלינו להבין לעומק את הגורמים התורמים העיקריים לפציעה, ולהיות מודעים לגישות הטיפול העדכניות.

 

המיקום השכיח שכיחות לפציעות היה בכף הרגל ובקרסול (40%), אחריו בגב התחתון (17%), ובברך (16%). רובן המכריע של הפגיעות הן פגיעות שחיקתיות (overuse), והן תוצאה של עומס מצטבר ומתמשך על הרקמות; שיוניים שחיקתיים ודלקתיים בגידים, שברי מאמץ, ופגיעות בשרירי הגפה התחתונה הן מהפציעות השכיחות. לכך יש להוסיף את הפגיעות הטראומתיות ((overload דוגמת נקע בקרסול או פריקות של מפרקים ונזק לרצועות.

 

נמצא קשר בין פציעות ריקוד לבין עייפות. ממצא זה מדגיש את החשיבות הרבה שיש לגיבוש תוכנית אימונים והופעות מאוזנת ומושכלת, ומתן דגש על פעולות התאוששות ומנוחה.

חשוב לזכור שרקדנים רבים משתתפים בפעילויות משלימות גם מחוץ לריקוד, לדוגמא יוגה או פילאטיס. פעילות זו יכולה להדגיש כוח או תנועתיות וגמישות ומטרתה היא לשפר ביצועים ולמנוע פציעות. עם זאת, הוכח מחקרית כי בקרב "גמישים" מדי, יש סכנה לחוסר יציבות מפרקית ולפציעות. עבודה לא מאוזנת ומוגזמת על גמישות ומתיחות עלולה לגרום לגמישות יתר. לכן בעבודה המשלימה לריקוד יש חשיבות להתאים את הפעילות לנתונים האישיים של הרקדן. ההמלצה עבור רקדן או רקדנית שהנם גמישים מלכתחילה, להתמקד בפעילות המחזקת שרירי ליבה ויציבות סביב מפרקים.

 

הטיפול הראשוני בפציעה הוא כמובן אבחון נכון ומדויק שלה. בדיקה קלינית קפדנית וטובה המלווה, על פי צורך, בבדיקת הדמיה (צילום, אולטראסאונד, וכדומה) תוביל להתוויה נכונה של תוכנית ואסטרטגיית הטיפול, וזו בתורה תוביל לאופטימיזציה של הריפוי, וקיצור מקסימלי של זמן ההעדרות של הרקדן מריקוד. באבחון פציעה, במיוחד פציעה שחיקתית, חשוב לתת את הדעת לזיהוי הגורמים התורמים שהביאו לפציעה על מנת לטפל גם בהם. במקרה כזה טיפול בפציעה לבדה ללא התייחסות רצינית לגורמים התורמים שהביאו אליה לא יביא לפתרון מלא של הבעיה, והסיכוי לפגיעה חוזרת יהיה גבוה. 


גורמים תורמים אפשריים לפגיעות שחיקתיות בקרב רקדנים עשויים להיות: עומס יתר ועייפות, טכניקה לקויה, פציעות בעבר (יש להכיר את הרקדן ואת פגיעות העבר שלו), חוסר איזון שרירי, ציוד פגום או לא מתאים, גמישות יתר והעדר יציבות ליבה, וגורמים נוספים.

זיהוי הגורמים התורמים, התאמת תוכנית אימון נכונה ומשלימה לרקדן, אבחון מהיר במקרה של פגיעה, וטיפול נכון המתייחס גם לפתרון הגרומים התורמים יעזרו לרקדן לקיים את פעילותו האינטנסיבית במינימום פציעות והעדרויות.

 

© 2014 by Sport Clinic. 

לקביעת תור, התקשרו: 

077-4421997 ישיר

 054-7527799 נייד
ספורט קליניק |
info@sportclinic.co.il

*זכאות להחזר כספי לבעלי ביטוח בריאות בחברות הפרטיות וקופ"ח כללית*